פסק-דין בתיק עש"א 52201-11-12

1.         ערעור על החלטתו מיום 12.11.12, של כב' רשם ההוצל"פ גו'בראן שאדי בתיק הוצל"פ 01-26739-11-4, שדחה בקשתו של המערער, החייב בתיק הוצל"פ, לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ, אך איפשר בטול זמני בכפוף לתנאים שקבע, תשלום 20,000 ש"ח על חשבון החוב, פריסת החוב בצו תשלומים על פי היכולת וערבות בנקאית או ערבים להבטחת צו התשלומים שייקבע.

2.         המערער הודיע כי כתב הערעור ישמש גם עיקרי טיעון מטעמו וטוען כי הינו מתגורר בארה"ב מזה 20 שנה, והינו אזרח ותושב בארה"ב ושם מרכז חייו, ומאז אפריל  2009 לא נכנס לישראל ועתה מבקש לבקר את הוריו הקשישים והסתבר לו כי בהעדרו ניתן כנגדו צו עיכוב יציאה כך שאם ייכנס לא יוכל לצאת.

3.         בתגובתו טוען המשיב כי החוב נוצר בארץ והמערער ידע על קיומו ואף ניהל מו"מ טלפוני להסדרתו, חוב של כמאתיים אלף ש"ח, ולמרות נכונות המשיב להסדר לא נפרע החוב.

            המערער איננו בגדר תושב זר שבמקרה נקלע לארץ אלא אזרחי ישראלי שהחליט למקם את מרכז חייו בחו"ל, ואין זו סיבה לבטל את הצו.

            החלטת הרשם מאזנת בין זכות היסוד של המערער לחופש התנועה לבין זכות הקניין של המשיב.

4.         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והנספחים מצאתי כי דינו של הערעור להדחות, בעיקר משום נימוקיו של המשיב.

            על פי הנסיבות אין מדובר בתושב חוץ שלו חוב בארץ ובמקרה נקלע לארץ אלא בחייב שהיה תושב ואזרחי ישראל בעת שייצר את החוב, ולאחר מכן במקום להסדיר את החוב העתיק את מגוריו לארה"ב ומאז לא מצא לנכון להסדיר את החוב.

            לא יעלה על הדעת כי המערער וחייבים אחרים כמוהו  ייהנו מכניסה ויציאה חופשית לארץ, כאשר מצהירים שאין להם רכוש בארץ ממנו ניתן להיפרע  ואת החוב לא ישלמו.

5.         אכן זכות התנועה הינה זכות יסוד ראויה להגנה, אך גם זכותו של נושה לקבל את כספו הינה בבחינת זכות יסוד להגנת הקניין, וכאשר בפנינו שתי זכויות מתנגשות יש לאזן בניהן.

            החלטתו של הרשם   בהחלט מאזנת, סבירה וראויה ולא מצאתי להתערב בה.         

            עוד אציין כי המערער כלל לא מציע תשלום או הסדר לפירעון החוב, הוא מבקש זכות תנועה חופשית והמשיב יעמוד בעינים כלות וימתין עד בוש לקבלת כספו.

6.         לא אחזור כאן על הפסיקה שהביא המשיב בעיקרי טיעוניו התומכת בטענותיו, פסיקה שאני מאמץ גם לתיק זה כאשר ברור כי המערער דואג רק לזכויות שלו כשאין לי כוונה להישאר בארץ או להסדיר החוב ממקום מגוריו בארה"ב.

            ראה גם בספרו של המלומד בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" (מהדורה שביעית) עמ' 515-518.

7.         הערעור נדחה בזאת.

            המערער ישלם למשיב הוצאות הערעור בסך של  2,500 ש"ח.

ניתן היום,  כ"ד טבת תשע"ג, 06 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: